מותו של צייד הקרוקודילים
סטיב אירווין, אגדה אוסטרלית בעודו בחיים, הידוע כ"צייד הקרוקודילים", נהרג בזמן צילום תוכנית ע"י סטינגריי שפילח את ליבו. אולי בישראל זה לא חדשות אבל במסעות שלי אני שמעתי על הבחור הזה איזה 100 פעם... אפילו סאות' פארק עשו עליו פארודיה מעולה... הוא מלך שם באוסטרליה. בארץ התוכנית שלו שודרה ב BBC וזה באמת אחת תוכניות הטבע הכי טובות שהיו. הבחור היה מצחיק, מגניב, והתעקש להתקרב לכל מה שיכול להרוג אותו. הפעם דווקא הוא רק שחה מעל הסטינגריי, בלי פרובוקציה, והסטינגריי, כמו ערבי, פילח את ליבו עם הזנב שלו. יהי זכרו ברוך. והוא כבר לא ידחוף את האגודל שלו לתחת של אף קרוק אחר. :(Papadizi
אני לא יודע להגיד לכם בדיוק מה זה או מי עומד מאחוריי זה, אבל זה מבריק. הוא אומר שהוא יתאבד אם הוא לא יקבל אמריקן וומן. חיפוש בגוגל מעלה כמה פורומים שאומרים שזו סדרת אינטרנט ישראלית, so far מצאתי 10 פרקים ב YouTube. דורון (ששלח לי את העמוד הזה) חושב שמנשה נוי איבד את השפיות, אבל מה הוא מבין, הוא לא אהב את החמישיה הקאמרית... אני חושב שזה מבריק! לינקים לעשרת הפרקים: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 וגם שני שויצרים שהחליטו לעזור לפאפאדיזי... (למרות שאני לא חושב שהם באמת שוויצרים) 6 מוצלח במיוחד, מכוון במיוחד למיסטר גוגל... עוד מישהו רוצה לעזור ? שלחו לו מייל papadizi@gmail.comAnnyong
Annyong = שלום בקוראנית, ואם אתם מזהים את הכותרת אז אתם כבר מכירים טוב את Arrested Development, או כמו שתרגמו את זה בארץ "משפחה בהפרעה" (משודר ב-YES). הסדרה מתארת את הסיפור של משפחה שהייתה מגה מליונרית וירדה מנכסיה. אבל מה שמבריק שם זה לא הסיפור, והסדרה הזו בהחלט מבריקה בצורה בלתי רגילה... מה שמבריק שם זה בניית הדמויות הגאונית שהם עשו. האופי של כל דמות שם (כל דמות! החל מההכי ראשית להכי שולית) מטורף בצורה שונה, אף אחד בסדרה הזו לא נורמלי, אם זה האח באסטר בן ה-30 ומשהו שמאוהב באמא שלו. או שזה האח ג'וב, קוסם כושל, די טיפש ואגומניאק לחלוטין. טוביאס בעלה של האחות לינדזי שאיבד את רשיון הפסיכיאטריה שלו (האמת, הוא הראשון מסוגו שהיה גם analyst וגם Therapist אבל זה לא נראה טוב על הנייר...) והחליט להיות שחקן. יש עוד כ"כ הרבה... אני אשאיר את השאר לכם לגלות... אל תפחדו :) הבשורות הטובות שזה בקרוב בחינם ברשת....
Blankets
The nights are cold, but I don't mind. It gives me the excuse to wrap myself in blankets and walk around the house like this.
גנן על הגג
סיפור ששמעתי פעם. נטען אז שהוא אמיתי לחלוטין אבל לכו תדעו...זיון
- למי ממכם שלא יודע, מיקרוסופט כדי להתחרות באפל מוציאים נגד MP3 משלהם בשם Zune שאמור להתחרות באייפוד. הוא נורא דומה לו וכנראה יועתק כמעט אחד לאחד... לא חסר מידע על הנגן החדש כאן. - יש סטריפ קומיקס בשם User Friendly שמתרחש במשרד תמיכה טכנית ובד"כ צוחק על כל מה שקורה בתעשיית הטכנולוגיה או אינטרנט. יש לכתב הרבה הבחנות מעולות והרבה דרכים מצחיקות להראות אותן... אני חושב שכאן הוא התעלה על עצמו... ותלחצו גם על Next Cartoon... מבריק...פחות או יותר אני.
כמו ששמתם לב בחודש האחרון לא פרסמתי כלום. גם לא אובלינה, ולולה עזבה כי היא החליטה שלא בא לה יותר, אין שם סכסוכים ואין כלום. אני אישית לקחתי את זה מאוד קשה, האתר היה משהו "שלנו" שעשיתי בשבילינו. ואני באמת חושב שלחלוק את הפרוייקט הזה ביחד היה משהו שנורא קרב אותנו. בין אם זה ההודעות הקטנות ששלחנו אחד לשני בפוסטים בזמן שאני הייתי בצד השני של העולם. ובין עם זה לצעוק ראשון: "לא כותב את הפוסט!" באירוע כלשהוא שאנחנו חווים ביחד וכמובן שמישהו יכתוב על זה משהו... סוג של משחק כזה... כי רק החל מרגע מסויים שיודעים שקרה משהו ששווה פוסט, כי אנחנו לא מפרסמים כל שטות ורק אז מישהו צריך לחשוב על זה... קיצר הבנתם. אז לקחתי את זה די קשה, ולומר את האמת כל פעם שהיה לי איזה רעיון של לכתוב איזה משהו בחודש האחרון, הטעם לעשות את זה קצת נעלם. אני מרגיש קצת לבד במערכה פה פתאום. לולה הייתה מבחינתי השותפה שלי לדירה בבית שלי שברשת. כשהיא מחקה את כל הפוסטים שלה, ממש הרגשתי נבגד. גם היא עשתה את זה בלי לומר לי מראש ולתת לי הזדמנות לגבות לפחות מקומית את האתר אצלי, שיהיה לי את הזכרון למשהו הזה שהיה לנו לתקופה די ארוכה.תעשו שזה יפסיק
לפעמים אני מתעורר מהצרחות הנוראיות. כמו מחלום רע, הקול הצורם והכואב הזה, שמכה טרור ביושבי האזור.טאבים
יושב, בוהה בכלום. פותח טאבים סוגר טאבים. יש לי כמה מיילים מכוכבים. אולי אני אטפל בזה עכשיו, האחסון של האתר, המייל שלא החזרתי לג'ייסון מלפני כמה חודשים. יא אללה אני לא מאמין שכבר עברו כמה חודשים מאז המייל הזה. עוד מעט כבר יהיה מאוחר מידי לענות. ומה עם כל השאר? אהה.. כשיהיה לי זמן. עכשיו מבחנים, עכשיו צריך ללכת לישון. עוד חצי שעה של כלום.I hate them with the passion of a thousand suns.
Every year it is a fight to death with me, my mother says it is because I am so sweet that they have always loved me so, choosing me over all others -- the perverted little cunts. I say it is a personal vendetta; they must have some inside cartel which informs them of my sheer and utter loathing to their entire race; I swear I can hear their metallic laughter as I sleep. Only the morning will bring with it the sight of the devastation they have wracked upon my body.
